#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט. 1 השואל פרה מחברו ושילחה ביד בנו ושליחו, ביד עבד עברי, עבד כנעני, אמר לו הכישה במקל והיא תבוא, מתי מתחייב כשואל?	"ביד בנו וכד' ועבד עברי - בסתם אין השואל מתחייב עד שיגיע לידו, וכן להיפך כשמחזיר אינו נפטר עד שיגיע לידי המשאיל. אבל אם אמר לו שישלח על ידם מתחייב.<p dir=""rtl"">עבד כנעני - בסתמא ידו כיד בעה&quot;ב ואינו חייב עד שיגיע לידו.</p><p dir=""rtl"">א&quot;ל הכישה במקל והיא תבוא - רב נחמן אמר רבה בר אבוה כיון שיצאה מרשות המשאיל חייב, וכן אם שלחה ביד עבדו רב אמר שחייב ושמואל פוטר &lt;ע&quot;פ תוס'&gt;, אמר רב אשי שאין לסיע לרב נחמן (ורב) מהבריתא שכתוב כך, שיתכן רק היכן שחצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל ואף דאיכא גזייתא ודאי תלך לשם ומתחייב.</p>"	בבא מציעא צט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צט. 2 השואל קרדום מחברו ממתי קנה אתו לענין חיוב אונסים ולענין חזרה (שאין המשאיל יכול לחזור בו)?<p dir=""rtl"">ומה הדין בקרקע?</p>"	"לאונסים מתחייב משעת שאלה.<p dir=""rtl"">לענין חזרה רב הונא אמר שרק משעה שהתחיל לבקוע בו. ורב אמי [לענין מעילה] ורב אלעזר אומרים שקנה את זה מיד אפ' לא בקע בו.</p><p dir=""rtl"">שכירות קרקע נקנית בכסף שטר וחזקה כמו קנין. (ולרב הונא לכאורה דינו כנ&quot;ל שלא קנה עד שישתמש.)</p>"	בבא מציעא צט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט: 1 הגוזל חביצי דתמרי ויש בהם חמישים תמרים, כשנמכרים יחד נמכרים בארבעים ותשע וכשכל אחד בנפרד נמכרים בחמישים, כמה משלם בהדיוט ובהקדש?	בהדיוט משלם ארבעים ותשע, כמו שמצאנו 'שמין בית סאה באותה שדה'. בהקדש משלם חמישים ומוסיף חומש [ובמזיק אין מוסיף חומש].	בבא מציעא צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט: 2 'נטל אבן או קורה מהקדש וכו' בנאה בתוך ביתו לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה' האם שומעים מכאן שהדר בחצר חברו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר?	מתחילה שמואל למד מכאן, וחזר בו שהקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי. ועוד שלא מדמים הקדש להדיוט.	בבא מציעא צט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צט: 3 הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בה' בשאר יומי מיזדבנא בארבע. כמה ישלמו לו?	"אמר רבא ביום השוק יחזירו לו חבית, אבל אחר יום השוק מחזירים לו ה' (ולגרס' הרמב&quot;ם ד') שזה מה שהפסידו אותו, ומכל מקום מנכים דמי הטרחא והברזנייתא שלא הוציא. <p dir=""rtl"">דוקא שלא היה לו יין אחר למכור, אבל אם היה לו יין אחר, היה לו למכרו. </p>"	בבא מציעא צט:		
